הגולשים קודמים לפיצ’רים
נשלח 4 מרץ, 2009 - נושאים מדיה חברתית | 5 תגובות
היוזרים לא מחכים לאף אחד. אם השירות שבו הם משתמשים לא מציע את מה שהם צריכים, הם כבר ימצאו את הדרך לעקם אותו כך שזה יעבוד להם. וכאשר חסרים להם פיצ'רים מובנים, הם ישתמשו בדרכים עוקפות ועקלקלות כדי להשיג את מה שהם צריכים.
משתמשים עסקיים בטוויטר, לדוגמא, רוצים לספר על עצמם בהרחבה בעמוד הפרופיל האישי. השירות המוגבל מאפשר להם לציין כמה מילים ולצרף לינק. אבל מה אם רוצים יותר? פשוט מאוד, מעלים תמונת רקע לעמוד הכוללת את המידע הרצוי, לוגו, קישורים כיד המלך, תמונות ופרטים נוספים לפי הצורך.
ובאתרי התוכן, גולשים מגיבים לכתבות עם הקידומת הידועה "למספר 18" כדי לנהל דיון במערכת שאינה מספקת שרשור טוקבקים. אי היכולת הטכנולוגית לשרשר תגובות לא תוכל לחסום את הצורך הבסיסי לקיים שיחה ודיאלוג, והמשתמשים מצאו דרך עקיפה להתייחס אחד לשני בכלים הקיימים.
שירותים טובים ישתמשו בעדויות הללו כדי לזהות את צרכי המשתמשים ולפתח פיצ'רים חדשים, שמספקים להם מענה מובנה ונוח. YouTube זיהו שהמשתמשים מפנים את חבריהם לצפות בנקודת זמן ספציפית בתוך הסרטונים, והטמיעו קישורים עמוקים לאותן נקודות זמן. פייסבוק ראו שהמשתמשים מתייחסים להודעות סטטוס של חבריהם על גבי הקיר, באופן נטול הקשר והיררכיה, והוסיפו (אמנם, לאחר תקופה ארוכה מדי) את היכולת המתבקשת להגיב לסטטוס. Ynet שידרגו את הטוקבקים כדי לאפשר שרשור תגובות, ובישרא-בלוג, בראשית ימיו, הוסיף יריב חבוט את האפשרות להציג תמונה ברשימות הבלוג, לאחר שמשתמשים עקפו את היעדר הכלי המובנה וקישרו ב-html לתמונה המאוחסנת על שרתים חיצוניים.
ואנקדוטה לסיום, על הצד השני והאפל של הרחבת השימוש בידי המשתמשים. כשהשקתי בפורומים של נענע, אי שם ב-2004, את האופציה לעצב בצבעים את הטקסטים בהודעה, היה אחד הצבעים – לבן. אלוהים יודע מה חשבתי לעצמי, כשאפשרתי בהיסח הדעת להציג טקסט בצבע לבן, כאשר רקע ההודעות היה לבן ואפור בהיר לסירוגין. הפיצ'ר הלא נחוץ הזה זכה לשימוש חתרני ולא צפוי בידי קבוצת משתמשים מתקדמים, והם השתמשו בו כדי להסוות טקסטים בתוך ההודעות שלהם. את הטקסטים הם ידעו לקרוא על ידי סימון עם העכבר, שהציג אותם על רקע כחול. באופן הזה הם שתלו הערות אירוניות שמתקשרות עם הטקסט הגלוי, ויצרו לעצמם זירת משחקים עם חוקים משל עצמה.
תגובות
5 תגובות עבור “הגולשים קודמים לפיצ’רים”
השארת תגובה
אין ספק שהטקסטים הלבנים היו יציאה מצוינת, חבל רק שעל גבי הרקע החדש זה כבר לא עובד.
כן, וזו הבעיה האחרונה כרגע של הפורומים של נענע.
נושא מעניין. בהרצאה שהייתי בה בכנס של נילסן-נורמן בשנה שעברה, אחד מהדברים שאמר Tog (קיצור של Bruce Tognazzini) היה שאם הצלחת לעצב מוצר שתאם לכל הצרכים של הלקוח בגירסה הראשונה שלו, השקעת הרבה יותר מדי זמן בעיצוב.
במערכות שהייתי שותף לתכנון שלהן, גיליתי שוב ושוב שהמשתמשים מוצאים דרכים עקלקלות ולא צפויות לעשות את מה שהם רוצים עם המערכת – בדיוק כמו שכתבת. כמי שצריך לתכנן מערכות יש בזה משהו מעודד – אתה לא חייב לצפות מראש את כל הצרכים של המשתמש. את הדברים שבאמת חסרים בתכנון והמשתמש באמת צריך, אתה תגלה מהשימוש שלו במערכת.
תודה על החיזוק לדברים מניסיונך.
![]("/moodicons/smile.gif"/)
.
כנראה שצריך להשיק מוצר אי שם בנקודת האיזון החמקמקה בין בשלות ראשונית לפתיחות לפידבק.
וברכות על הבלוג החדש (יחסית) שלך
היה פה כל כך הרבה ספאם, שהרגשתי צורך לכתוב משהו אנושי.
צריכה עזרה עם זה?