גיקון 2009, או: איך לדחוס פרויקט שלם ב-48 שעות
נשלח 14 אוקטובר, 2009 - נושאים טכנולוגיה, שמישות | 3 תגובות
בסופ"ש האחרון השתתפתי בגיקון, מפגש בן יומיים בוינגייט במסגרתו מתכנסים צוותים של אנשים נלהבים ושאפתנים, ליצירת פרויקטים לא שימושיים מסוגים שונים: אלקטרוניקה, מכניקה, רובוטיקה וקצת אינטרנט (רשימת הפרויקטים כאן). האירוע הייחודי סיפק לנו הזדמנות לדחוס בפחות מ-48 שעות תהליך שלם של חיי מוצר: אפיון, פיתוח, עיצוב, קיו איי ופידבק משתמשים. ההתנסות בחוויה הצפופה והמזורזת סיפקה כמה תובנות לגבי תהליך העבודה ולקחים להמשך הדרך.
אז מה עשינו בעצם?
שם הפרויקט: Yarro.ws או בשמו המלא Yellow Arrows
הצוות: יריב חבוט ורומי יצחקי
תיאור הפרויקט: במסגרת השירות, ניתן לסמן נקודות במרחב הפיזי באמצעות הדבקת חץ צהוב (שאנחנו סיפקנו), ולשתף אחרים במידע מעניין, טקסט או תמונות, לגבי הנקודה שסומנה. שיתוף המידע נעשה באמצעות משלוח מייל לכתובת המופיעה בבירור על גבי החץ הצהוב. המידע שנשלח מאנשים שונים לגבי כל נקודה נצבר במאגר. החץ הצהוב והבולט מסמן לעוברי אורח שהם חולפים ליד נקודה מעניינת שיש לגביה אינפורמציה. באמצעות שליחת מייל פשוט לכתובת שעל גבי החץ, הם מקבלים תשובה במייל עם התכנים העדכניים על הנקודה (+קישור לאתר עם המידע המלא).
המימוש בגיקון: הנחנו שאנשים ישתמשו בשירות כדי לתעד את הפרויקטים שלהם. לכל צוות היתה עמדת עבודה (עמוסה במחשבים, חוטים, מצלמות רשת, כבלים ורכיבים רבים ומשונים שאני אפילו לא יודעת לכנות בשם). הצענו לצוותים להדביק את החץ הצהוב ליד העמדה שלהם ולשלוח תמונות המתעדות את התקדמות הפרויקט, ותיאור שיסביר לשאר באי הכנס מה מטרת הפרויקט.
מה למדנו בדרך?
- כמו תמיד, כשהמוצר נמצא בידי המשתמשים, מגלים דברים חדשים לגבי השימוש. אנחנו התייחסנו לחץ כאל חיווי ויזואלי לשם השירות Yellow Arrows. אולם ברגע שבידי המשתמשים היה חץ, הם הניחו שהחץ צריך להצביע על הנקודה הרלבנטית. ולכן, הם הדביקו אותו במאונך, או הפוך, כדי לסמן את המקום שאליו צריך להפנות את המבט – מה ששיבש את הצגת הטקסט על גבי החץ ופגע בנראות ובקריאות.
- לאחר שאנשים שלחו מידע לכתובת המייל שמופיעה על החץ, כולם כאחד שאלו: ואיך אני רואה את מה ששלחתי? היה חסר חיווי ברור לשליחה שהתבצעה בהצלחה והסבר לגבי המשך התהליך. בפועל, שלחנו בתוך מספר דקות מייל למשתמש עם המידע שנצבר על הנקודה וקישור לאתר המלא. אולם היעדר החיווי המיידי יצר בלבול ואי הבנה.
- לא ניתן ליישם בהצלחה פרויקט אינטרנטי ללא חיבור יציב לאינטרנט! חיבור ה-wifi המגמגם הקשה על המשתמשים להשתמש בשירות שהיה מבוסס על משלוח מייל. בעלי טלפונים חכמים הצליחו להסתדר, אולם מי שהיה תלוי במחשב האישי נתקע. משמעות הכשל היא גם שהמייל החוזר מהמערכת שלנו לא תמיד נקלט בהצלחה אצל המשתמשים.
- חלק מהמשתמשים לא הבינו שכל חץ מציג כתובת מייל ייעודית ואישית, ייחודית עבור הנקודה.
- הרבה מהפידבקים התייחסו להיעדר חיבור גיאוגרפי לנקודה וציפו לתיוג על בסיס מיקום. צפינו את סוג הביקורת הזו מראש, אולם המימוש שקבענו הותאם למגבלות הזמן והידע שיכולנו ליישם בסופ"ש קצר.
- המשתמשים, כידוע, לא קוראים הסברים. על גבי החצים ציינו שהטקסטים הנשלחים צריכים להיות באנגלית. הסיבה לכך היתה שבזמן הקצר לא הספקנו לטפל בסוגיות של קריאה וכתיבה של עברית במייל. ההנחיה לא הפריעה למשתמש לשלוח לנו טקסט בעברית, שגרם לנו לבלגן בתצוגה.
את הפרויקט המאולתר והמידע שנשלח לגבי הנקודות ניתן לראות בכתובת הזו:
http://yarro.ws
תודה למשתתפים ששלחו מידע ותכנים.
הצעות לשיפורים לקראת גיקון 2010 יתקבלו בברכה 
תגובות
3 תגובות עבור “גיקון 2009, או: איך לדחוס פרויקט שלם ב-48 שעות”
השארת תגובה
תמיד מעניין לדעתי לראות איך אנשים מחוץ לפרוייקט (משתמשים בעיקר) מפרשים דברים בצורה אחרת לפעמים מאיך שאנחנו רואים אותם כמי שמסתכלים על הכל מבפנים החוצה ולא להפך. אם נשליך את המקרה שתיארת לעיצוב ממשקים דיגיטאלים אז זאת דוגמא טובה לפיתוח אב טיפוס מנייר שלמרות הלואו-טקיות שלו יכול לגלות הרבה דברים על האופן בו אנשים מפרשים ומבינים את הממשק
http://www.alistapart.com/articles/paperprototyping/
אכן, הפרויקט סיפק המחשה לשני עקרונות חשובים:
*פידבק המשתמשים
* הממשק צריך להיות מובן וברור מעצם איך שהוא בנוי, ולא רק על בסיס קריאה של טקסט הסבר.
יצא לי לראות שימוש באבטיפוס מנייר בתהליך תכנון של מערכת (אם כי אני אף פעם לא השתמשתי בזה בעצמי) ובהחלט ניכר שיש לזה יתרונות – בעיקר בזמינות, בגמישות ובחוסר האמצעיות שזה מספק.
כמו תמיד, תודה על הלינק
אחת הבעיות העיקריות לדעתי בנושא פידבק משתמשים הוא שאצל אנשים רבים ישנו הרושם שהפידבק הזה יכול להיות "מה אתם חושבים על הרעיון?" בשלבים מאוד מוקדמים של הפרוייקט או "מה אתם חושבים על המוצר?" בשלבים המתקדמים שלו כאשר כבר ישנו אב טיפוס מתקדם או לפעמים מוצר גמור שכבר לא ניתן לשנות ולתקן מסיבות ברורות (היעדר תקציב, כח אדם, לוח זמנים וכו'). בפועל מה שהפוסט שלך מתאר והגישה לאב טיפוס זול ומתכלה הוא שבין הרעיון למימוש שלו יש הרבה דברים שאפשר לעשות בשביל לקבל פידבק כלשהו שבחלקו יהיה רלוונטי יותר ופחות. כפי שתיארת, אי אפשר להתיימר לדעת מה יעלה פתאום, איזה שאלות יזרקו לחלל האוויר ואלמנט ההפתעה הזה מאוד חשוב ומאוד יקר כי עדיף להיות מופתעים בזמן התהליך מאשר לאחר ההשקה